כיצד מייצרים שיששיש, אבן עתיקה בעלת היסטוריה מכובדת וערך נתפס גבוה, קיימת כמעט בכל בית (בעיקר בעולמות המטבח, אך לא רק) וכמו כן פסלים רבים בנויים מחומר זה.

פלא היווצרות השיש

תהליך ייצור השיש הינו תהליך מרתק, ייחודי ומעניין במיוחד:
מקורו של השיש נמצא באבן סיד. כאשר אבן זו נחשפת במעמקי כדור הארץ לטמפרטורות ולחץ גבוהים, אבן הסיד עוברת תהליך מטמורפי אשר מוביל לשינוי בתצורתה. חשיפה זו גוררת עמה פליטת סידן פחמתי, מחזקת ומקשה את אבן הסיד ואותם גבישים הנוצרים יוצקים יחד את אבן השיש. תהליך כימי זה מכונה "התגבשות מחדש".  גווניו וצבעו של השיש נקבעים עפ"י העירוב של אבן הסיד עם הסידן הפחמתי: צבעו נקבע בתהליך המטמורפי. הצבע הלבן נחשב לטהור והאיכותי ביותר שהסידן הפחמתי יכול להפיק, כאשר מתווסף לנו מינרל בשם המטיט, מתקבל גוון אדמדם וכן הלאה.

אז, איך חוצבים?

אז אחרי שאותו פלא קורה במעמקי כדור הארץ, איך אנו מוציאים את אבן השיש? כיצד אוספים אותה? גם פה, מדובר בתהליך קסום ומרתק למדיי:
לאחר חפירות והגעה למחצבות השיש, ניתן לראות את קירות השיש הענקיים אשר דבוקים בעיקר להרים הסובבים אותם. ואז, כמובן באמצעות ציוד מוטורי כבד (טרקטורים ענקיים) וחומרי נפץ מבוקרים, תוך שמירה על עדינות מרבית להפקה מקסימלית והכוונה של גורם חיצוני בכיר, יוצרים סדקים בקירות השיש במיקומים אסטרטגיים תוך השכבתם על האדמה הרכה והייחודית שהוכנה מראש. תהליך זה משלב עוצמה מוטורית עם עדינות ודיוק אנושיים. עם השנים, כמו ברוב תחומי חיינו, השיטות השתכללו. ההמצאה הטובה ביותר בתחום הינה שימוש חוט מסולסל אשר מסובב על גלגלת ונע בקצב אחיד לצורך חיתוך מבוקר ומדויק באבן השיש. שיטה זו מייתרת לחלוטין את הצורך בשימוש חומרי נפץ ונחשבת אלגנטית ומתקדמת יותר.

בעולם, ישנם לא מעט מחצבות שיש, אך המוכר שבהם נמצא במחוז קרארה אשר במדינת איטליה. זוהי ללא ספק אחת המחצבות הוותיקות והמוכרות עם שיש איכותי ויוקרתי. כשמטיילים בקרארה, מבינים ישר שמדובר בממלכת שיש אמיתית – כמעט הכל בנוי משיש. הרחובות מקושטים בשיש (כיכרות, קירות בתים ועוד). מיכאלנג'לו, מגדולי הציירים והפסלים, השתמש בשיש שהופק בקרארה ליצירת פסלים מפורסמים ופורצי דרך (פסל דוד). מחצבות ענק נוספות נמצאות בבלגיה, שוויץ, ארצות הברית והודו.

לסיכום

למרות כל ההיסטוריה המכובדת, תהליך שמשלב את נפלאות כדור הארץ ואת מוחו של האדם בניצול המשאב, מדובר באבן נפוצה ברוב הבתים ועממית למדי – משטחי שיש במטבח, ציפויים בחדרי אמבטיה, מוצרי נוי, שולחנות ועוד.